חבה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

1.החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל.

2.הכנ"ר התנגד לבקשה מהטעם העיקרי כי חובותיו של החייב, והסיבות לקריסתו הכלכלית נגועים בחוסר תום לב.

3. הסיבות לקריסה הכלכלית שבגינה פנה להליכי הפש"ר מתוארים בת.פ. 6220/05.

בשל חומרת העובדות כפי שעולה מההליך הפלילי שהתנהל בגין התנהגות החייב עובר להליכים שלפני ראיתי להביא כלשונם את דברי כבוד השופטת כוחן בגזר הדין בענינן החייב:

"ראשיתה של הפרשה, בהקמת חברת מאנ"ח שהוקמה, למראית עין, למטרה חוקית. החברה הוקמה על שמו של הנאשם 1 (החייב כאן – א.נ.ח) , אשר היה, בין השאר, מנכ"ל החברה.

החברה שכרה משרד וניהלה ספרים באופן מסודר מה ששיווה לפעילותה חזות חוקית. סמוך להקמת החברה, צורף הנאשם 2 כקניין של החברה.

וכך פעלה השיטה; עם הקמת החברה, הנאשם 1, בהציגו מצג שווא, פתח חשבונות בנק, קיבל לידו פנקסי שיקים, עליהם חתם חתימת בלנקו, בידיעה שהם ישמשו לביצוע העוקץ. הנאשמים רכשו סחורה וציוד רב ערך ומגוון מבתי עסק גדולים וקטנים ובתמורה שילמו בשיקים דחויים שמועד פרעונם היה לאחר 30/9/05, המועד בו נקבע מראש שהחברה ומשרדיה ייסגרו.

לא זו אף זו, הנאשם 1 חתם בלא מעט מקרים ערבות אישית על שיקים שניתנו לספקים וזאת כדי לשכנעם להיכנס לעיסקה תוך שהוא הציג בפניהם מצג כי יש "אבא" מאחורי העיסקה.

הסחורה שנקנתה נמכרה לכל דורש במחירים נמוכים והתמורה חולקה בין המעורבים. בהגיע מועד הפרעון, מצאו עצמם בעלי העסקים מול שוקת שבורה.

במשך כ- 3 חודשים, הונו הנאשמים עשרות בעלי עסקים, מהם רכשו סחורה באלפי ובעשרות אלפי ₪ מכל בעל עסק. סכום ההונאה הכולל מגיע לכדי 2 מליון ₪, כאשר לנאשם 2 מייחסים הונאה בסכום של 1.5 מליון ₪ בלבד.

עשרות מתלוננים התייצבו בבימ"ש, בזה אחר זה, וגוללו כיצד הולכו שולל ונפלו בפח, איש איש וסיפורו האישי, נזקו וכאבו...

הנאשם היה בסוד העניינים כבר מבראשית הפרשה, היה בקשר ישיר עם ראשי הרשת וידע כי הפעילות של החברה אינה חוקית בעליל.

הגם שהנאשם ניסה לגמד ולצמצם את מידת אחריותו, הרי נאשם זה עומד במקום גבוה בהיררכיה של המבצעים השונים, בין ראשי הרשת לבין הקניינים.

טענת הנאשם, לפיה פעל מתוך לחץ ואיומים שהופעלו נגדו ע"י ראשי הרשת, הינה היתממות לשמה. הנאשם אמור היה לקבל נתח נכבד מהרווחים שהופקו מ"העוקץ" ובין אם קיבל את המגיע לו ובין אם לאו, הוא נשאר לפעול בחברה מתוך בחירה, למען בצע כסף, הא ותו לא..."

4. על החייב נגזרו 43 חודשי מאסר בפועל לאחר ש"הורשע ב-13 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 13 עבירות משל"כ ובעבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע..".

5.עתה לאחר ששוחרר מן הכלא ולאחר שאין הוא יכול לעמוד בתשלום החובות לנושים , חובות שנוצרו עקב מעשיו מבקש הוא את הגנת פקודת פשיטת הרגל, כדי שנושיו הרבים לא יוכלו להפרע ממנו, וכדי שבחלוף זמן יצא מופטר מחובותיו.

6.לדברי ב"כ "הוא שילם את חובו הפלילי הוא מנסה לפתוח דף חדש ואז אומרים לו "לא עליך לשלם את החובות האזרחיים..."; עוד טען ב"כ כי ממילא אין בסירוב לקבלו להליך זה של פשיטת רגל כל תועלת לנושים בשל מצבו הכלכלי.

7. אומר כבר כי מצאתי לדחות את בקשת החייב, ראיתי שלא להכריז על החייב פושט רגל ולא מצאתי סיבה ליתן לו הגנה באמצעות פקודת פשיטת רגל; עוד לציין כי אני מקבלת את תגובתו הראויה של הכנ"ר כלשונה.

8. אכן, אחד מהפרמטרים הצריכים בדיקה לענין הליכי הפש"ר הם, מה התועלת לנושים, ויתכן כי במקרה זה אכן אין כל תועלת לנושים הרבים שיש לחייב בעיקר לנוכח מצבו הכלכלי הקשה. אלא שכפי שציינתי לעיל, שאלת 'התועלת' היא רק אחד מהשיקולים להענקת הגנה של הליכי הפש"ר, שהרי שיקול עקרי ומהותי במתן הגנת הפקודה הוא התנהגות החייב עובר להליכי הפש"ר, מה הסיבות לקריסה הכלכלית והאם הקריסה ארעה בתום לב.